בית המקדש - להכיר וללמוד

כתבות ולינקים לחומר מרתק

לשאלות - לחצו לשיחה איתנו לשאלות בווטסאפ - לחצו

לומדים עליו.מגלים אותו.רואים אותו

לינקים וכתבות על נושא המקדש - לחצו על הנושא הרצוי

סרטונים לילדים   /  מגזין משיח וגאולה  /  מבנה מבית שני-נחשף  /  

ירושלים העתידית  /  הלכות בית הבחירה / מצגות על בית המקדש השני והשלישי

 אנחנו עומדים כיום בעידן הגאולה. נבואת ישעיהו "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראשי ההרים" עומדת להתגשם. 

 כאשר נושאי הר הבית והכותל המערבי עולים לחדשות, רוב הישראלים נוטים להתייחס לאתרים אלה מבעד לתחושת הגאווה הלאומית – "לא ייתכן שזכות התפילה בהר-הבית תימנע מיהודים" – והקודש נהפך בעצם לאמצעי לאומי מלכד ולא למטרה בפני עצמה. יתרה מזו. כשנושא בית המקדש השלישי עולה בשיחה בין ישראלים, ניתן לשמוע תדיר שאלה משמעותית ביותר – "הקרבת קרבנות היתה יפה ליהודים לפני אלפיים שנה, אך מה זה שייך לנו, אנשי המאה העשרים ואחת?" ועוד ועוד.

הסיבה לתופעות אלה ברורה: במהלך אלפיים שנות גלות נספגו רעיונות מרכזיים ביהדות בגעגועים לארץ ישראל וזהותם המקורית טושטשה. "בית המקדש" נעשה מושא לגעגוע אל ישות רחבה ממנו כביכול – ארץ ישראל – ומהותו המקורית נשכחה. בשלב הבא שיכחה זו של מהות הקודש תורגמה לערכים לאומים כגון גאווה ושייכות יהודית, וכך קורה שאף כי אנחנו עומדים כיום בפתח עידן הגאולה, שאף כי ביאת משיח הולכת וקרבה, ואף כי נבואת ישעיהו (בפרק ב' פסוק ב) "והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראשי ההרים" וכו' עומדת להתגשם – רבים בינינו לא מבינים עדיין את מהות העניין.

סוגיה זו לא מעסיקה רק אותנו. נבואת ישעיהו מוכרת גם לגויים ואף אהובה עליהם, נלמדת על ידם ועומדת במרכז המדעים הרוחניים של תנועות רבות, אך עם הזמן נהפכה למשאת-נפש ערטילאית שמרחק אינסופי מבדיל בין אמירתה ובין הכוונה והתקווה להתממשותה – מין אוטופיה נכספת שידוע מראש כי לא תתגשם.

"כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"

בעיקרון, המושג "בית המקדש בירושלים" הינו יותר מהיכל מפואר בעל משמעות לאומית-סמלית ויותר משריד ארכיאולוגי המעיד על עבר יהודי מפואר ומרמז על תחייה מפוארת שתתקים בעתיד הרחוק.

"בית המקדש בירושלים" הוא קודם כל ולפני הכל רעיון המונח ביסוד בריאת העולם ומבטא את הכרת העולם בבוראו, אך יותר מכן את נכונות ומוכנות אומות העולם ללכת בדרכי ה', כפי שהדבר הוגדר בהמשכה של נבואת ישעיהו: "...ונהרו אליו כל הגויים והלכו עמים רבים ואמרו, לכו ונעלה את הר ה', אל בית אלוקי יעקב, ויורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (שם).

בית המקדש והקרבנות המועלים בו, מגלמים אפוא רעיון המאחד את כל יסודות היהדות וההליכה באורחות ה': תורה – אורח החיים לפרטיו ומצוותיו כפי שהתוו ע"י ה' קודם בריאת העולם. הביטוי הגשמי של ערך זה בהקשרו לבית המקדש היה בכך שלוחות הברית שכנו בבית-המקדש הראשון. המושג השני הינו התשובה – חזרתם לאורח החיים זו בתמצית "ירושלים של מטה" – לא אתר שהקודש שוכן בו כשהוא לעצמו, אלא אתר שהקודש מוקרן עליו ומושפע עליו ממקור עליון הקרוי "ירושלים של מעלה".

העדות הראשונה לקיומה של "ירושלים של מעלה" הובאה בחלומו של יעקב אבינו (ספר בראשית, כח י"ב) : "והנה סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמיימה" .כעבור כמה שעות, בשעת בוקר, יעקב מתעורר משנתו וקורא: "מה נורא המקום הזה! אין זה כי אם בית אלקים וזה שער השמים" (שם, כ"ח י"ז).

הר המוריה בירושלים הינו המוקד הארצי להתקשרות אל האלוקים בורא העולם, ושני בתי-המקדש – הראשון והשני – וכן המזבחות שקדמו להם, הינם בבחינת "שער השמיים" לכל אדם, יהודי וגוי כאחת.

המקום השלם

בית המקדש הינו האתר המהווה את פסגת המאוויים של העולם (וכבר הזכרנו גם את כיסופי הגויים לגאולה ולהגשמת חזון "אחרית הימים" של הנביא ישעיהו). במלים אחרות, על אף הרשע, התוקפנות, המלחמות, העוולות – על אף גילוייו המגוונים של "היצר הרע" – כל אדם בכל זאת "נברא בצלם", לכן יש בכל אדם גם יסוד פעיל של ציפיה לטוהר הרוחני המוחלט – לגאולה המלאה – וציפיה זו מתמקדת בבית-המקדש. כאן יתגלה לעין כל "ה' אחד ושמו אחד". לכאן יבואו הכל לקבל את תורת ה' ולכאן יבואו להיטהר ולעלות בקשר חדש וטהור עם רוח ה'.

המקורות אף מחדדים עובדה זו: "המקום שבנה בו דוד ושלמה המזבח בגורן ארוונה הוא המקום שבנה בו אברהם המזבח ועקד עליו (את) יצחק, והוא המקום שבנה בו נח (מזבח) כשיצא מן התיבה, והוא המזבח שהקריב עליו קין והבל, ובו הקריב אדם הראשון כשנברא" (ירושלמי נזיר פרק ז' הלכה ב'). במלים אחרות, ראשיתה של עבודת ה' על פני תבל היתה בהר המוריה בירושלים. על אותו מזבח שניצב באותו מקום הקריב גם אדם את זבחו לאחר שנברא, גם קין והבל את קרבנותיהם וגם נוח את זבחו. כאן נעשתה עקידת יצחק בידי אברהם – זו שנתנה בעצם את הכיוון הרוחני לכל סדרי עבודת הקודש במקדשים שלעתיד, וכאן, בהר המוריה, הקים דוד את המזבח שנהפך ע"י שלמה לבית המקדש הראשון.

 שלושת בתי המקדש-שלושת אבות האומה

מכאן אנו באים לשאלה נוקבת. למה וכיצד עלה בגורלם של שני בתי המקדש שהיו להיחרב? ואם מדברים כיום על פעמי משיח וגאולה ובניין בית-המקדש השלישי, מדוע עברו אלפי שנים בין חורבן בית המקדש השני ובין עידן הגאולה שיביא להקמת בית-המקדש השלישי?

התשובה לשתי השאלות הללו מונחת באופיים של שלושת בתי-המקדש – השניים שניבנו וחרבו והשלישי שיוקם ויישאר לנצח על מכונו.

וכך אמרו חכמי ישראל בגמרא על בית המקדש השלישי (פסחים פ"ח א'): בית המקדש זה "לא יהיה כאברהם שנאמר בו 'הר', שנאמר: 'אשר ייאמר היום בהר ה' ייראה'; ולא כיצחק שנאמר בו 'שדה', שנאמר: 'ויצא יצחק לשוח בשדה', אלא כיעקב שקראו 'בית', שנאמר: 'ויקרא את שם המקום ההוא בית א-ל".

שלושת בתי המקדש עומדים אפוא כנגד שלושת האבות. שלושת השמות שהוזכרו – "הר", "שדה" ו"בית" – מבטאים את מהות שלושת בתי המקדש: הראשון והשני נמשלים ל"הר" ו"שדה", שאינם מקומות של יישוב קבע, ואילו הבית השלישי – "בית אלוקי יעקב" (כדברי הנביא ישעיהו בפרק ב' פסוק ג') יזכה לקיום של קבע שאין לו הפסקה.

עכשיו יובן גם מדוע בתי מקדש הראשון והשני נחרבו. כל אחד מהם מילא את יעודו בשעתו, ונחרב על-מנת לפנות את מקומו לבא אחריו.

ידוע בספרי קבלה כי אברהם אבינו נקרא מידת החסד("אברהם אוהבי") אהבה היא מידת חסד, יצחק – מידת הגבורה. יעקב – מידת התפארת.

כנגד כל מידה של קדושה יש מידה נגדית. כנגד מידת החסד שהינה ההתגלות העליונה ואהבת ה' בכל התנאים והנסיבות עומדת האהבה הזרה, "הקליפה" כפי שהיא נקראת בקבלה, או פשוט כוחות האופל, הסטרא-אחרא. כשכוחות אלה גברו, בית המקדש הראשון נחרב.

כנגד מידת הגבורה, עומדים הסרבנות, העיקשות השלילית, הדבקות בחומר – וכשכוחות אלה גברו, נחרב בית המקדש השני.

תפארת ובית המקדש

כנגד מידת התפארת, יעקב אבינו, בית המקדש השלישי שייבנה ברוח הצירוף של החסד והגבורה, וכנגד מיזוג זה שום כוח לא יוכל לקום ולהחריב.

בית המקדש השלישי יביא את אור האלוקות גם מלמעלה כדרך אברהם, וגם באמצעות התעוררות רוחנית מלמטה כדרך יצחק, ומול המיזוג הזה אפילו הסיטרא אחרא וכל כוחות הרשע לא יוכלו לעמוד.

מסיבה זו אמר הנביא ישעיהו כי בית המקדש השלישי לא יהיה "הר" ולא "שדה" אלא "בית": בית אמיתי לשכינה שאין כוח בעולם שיכול להחריבו והוא יעמוד על תלו לנצח נצחים.

 מי יבנה את בית המקדש

ספר הזוהר קובע שבית-המקדש השלישי ייבנה ע"י הקדוש ברוך הוא עצמו – "בניינא דקוב"ה". הרמב"ם מוסיף ואומר שייבנה בידי אדם, אך נזהר מלהזכיר עניינים שמימיים ומסתפק בתיאור החובות שתהיינה מוטלות על עם ישראל עם קום המקדש.

הרבי מליובאוויטש מלך המשיח מסביר סתירה זו כביכול בכך, שבית-המקדש השלישי ייבנה בידי הקב"ה ואדם גם יחד: מאחר שהקמת בית-המקדש השלישי היא בגדר מצוות "עשה", יהיו בו חלקים שייבנו בידי אדם; וכיוון שבית המקדש השלישי הוא "בניינא דקוב"ה", יהיו דברים שיבואו משמים.

עם זאת, מעבר לסתירה כביכול, קיימת הסכמה שבית-המקדש השלישי ייבנה ע"י משיח צדקנו שישלב מעשה ידי אדם עם גילוי האלוקות מלמעלה – שילוב המהווה את המאפיין המובהק ביותר של הגאולה האמיתית והשלמה: החיבור המושלם בין "עליונים" ו"תחתונים", בין אברהם ודרכו ובין יצחק ודרכו – בית יעקב, הוא ביתו הנצחי של הקב"ה.

מעשה לגאולה – ללמוד על בית המקדש השלישי

אנו עומדים ממש על סף הגאולה האמיתית והשלמה ומשיח מגיע בכל רגע, וכשמשיח מגיע, בית המקדש יורד מן השמיים והופך למציאות ממשית, על כן ,צריך ללמוד את ענייני המקדש, שנדע מה לעשות ואיך לעשות.

בפרט ובמיוחד בתקופה הנקראת "ימי בין המצרים" (יז תמוז ועד לתשעה במנחם אב), יש להרבות בקיום הפסוק "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה", על-ידי הוספה בנתינת צדקה ובלימוד התורה – "משפט" במיוחד יש ללמוד את חלקי התורה העוסקים בגאולה ובבנין בית המקדש, שעל ידי זה "אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבנין הבית".

בראש ובראשונה, יש ללמוד את פרשיות תרומה וויקהל-פקודי, הפרקים בספר יחזקאל (מ-מג), המדברים על בית המקדש השלישי, משניות מסכת מידות ומסכת תמיד והלכות בית הבחירה לרמב"ם.

אמר לו הקב"ה ליחזקאל: "ובשביל שבניי נתונים בגולה יהא בנין ביתי בטל?!. "אמר לו הקב"ה: "גדול קרייתה בתורה – כבניינה. לך אמור להם, ויתעסקו לקרות צורה הבית בתורה, ובשכר קרייתה שיתעסקו לקרות בה – אני מעלה עליהם כאילו הם עוסקים בבנין הבית".

בנוי גם בברזל

"בית ראשון ובית שני נחרבו ע"י ברזל ולכן ברזל מושלל בבית המקדש. מה שאין כן מקדש העתיד, בית נצחי שלא שייך בו חורבן - לא שייך בו חשש מענין של ברזל דלעומת זה, כיון שלעתיד לבוא תתבטל מציאות הברזל דלעומת זה.

ובמילא יכול וצריך להיות בנינו גם בברזל, כדי להדגיש את העילוי והשלימות בהפיכת הברזל שהחריב בית המקדש לברזל בהבנין דבית-המקדש. כמות הברזל תהיה בריבוי- "מאה אלף ככרים" בבנין עצמו. (פרשת ויחי ה'תשנ"ב)

גודל השטח שעליו יוקם המקדש

לעתיד לבוא בית המקדש גדול כירושלים בעולם הזה לפי שבירושלים הבנויה לעתיד יהיה חוברה לה למקדש יחדיו כל מקומות של בתי כנסיות שהיו בעולם הזה".

חיבור הבתי כנסיות לבית המקדש דלעתיד יהיה בהתאם ולפי ערך חילוקי הדרגות שביניהם – שבתי כנסיות המיוחדים שיש בהם מעלה יתירה לגבי שאר בתי כנסיות יהיו קודמים בהחיבור לבית המקדש, שיהיו מחוברים ממש לבית המקדש - נוגעים ודבוקים בו ללא הפסק ביניהם . (קונטרס בענין בית רבינו שבבבל)

בית המקדש יורד מלמעלה עם אבן השתיה שבו

בית המקדש עצמו (שהוא בנוי ומשוכלל למעלה) יורד מלמעלה למטה ביחד עם קודש הקודשים ואבן השתיה שבו, שממנה הושתת כל העולם כולו. (פרשת שופטים תנש"א)

זמן התגלות –ביום ובלילה

מקדש העתיד שאנו מצפין בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים, כדעת רש"י ותוספות, ולכן יכול לבוא להתגלות גם בלילה עתה ממש. (שבת פרשת "תרומה" תנש"א)

מי יבנה אותו

בית המקדש השלישי יבנה ע"י משיח שישלב מעשה ידי אדם עם גילוי האלוקות מלמעלה –שילוב החיבור המושלם בין "עליונים" ו"תחתונים"

בית מקדש השלישי – קיום נצחי

נאמר בזהר(ח"ג רכא, א) שהבית הראשון והשני הם "בניינא דבר נש דלית בי' קיומא כלל", אבל בית השלישי, הואיל והוא "בניינא דקודשא בריך הוא", יהי' קיים לעולם. (לקוטי שיחות ט' עמ' 26)

חנוכת בית המקדש השלישי – ההתוועדות גדולה

ושם, בבית המקדש, תיערך ההתוועדות הגדולה דחנוכת בית המקדש השלישי במעמד כל בני ישראל – 'כל יושבי עליה'. (פרשת וישלח ה'תשנ"ב)

כל ישראל יכנסו לקודש הקודשים 

בביאת המשיח יכנסו כל ישראל לקודש הקודשים. לעתיד לבוא יהיו כל ישראל בדרגת כהונה גדולה ("ואתם תהיו לי ממלכת כהנים", "כהנים גדולים") דאהרן, הרי מובן וגם פשוט, שמקומו של כל אחד ואחד מישראל הוא בקודש הקדשים, שכן כשיכול להכנס לקודש הקדשים, איך יתכן שיהי' במקום אחר?!…(משיחות פרשת שופטים תשמ"ח/טו באב תשמ"ו)

בית המקדש בזמן הגלות- בארה"ב

"ואהיה להם למקדש מעט בארצות אשר באו שם" (יחזקאל יא, טז) - "תניין (שני) לבית מקדשא" (תרגום יונתן עה"פ ופירש"י) - "אמר ר' יצחק אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות שבבבל, ור"א אמר זה בית רבינו שבבבל" (מגילה כט, א).

"בית רבינו שבבבל" בדורנו זה הינו ביתו (בית הכנסת ובית המדרש) של הרבי יוסף יצחק מליובאוויטש (770 בניו יורק). . (קונטרס בענין בית רבינו שבבבל)

יתגלה תחילה ב"בית רבינו שבבבל" -770 בניו יורק

המקדש דלעתיד (ש"בנוי ומשוכלל יגלה ויבוא מן השמים") יתגלה תחילה בהמקום "שנסע מקדש וישב שם" בזמן הגלות ("בית רבינו שבבבל"), ומשם יועתק למקומו שבירושלים. (קונטרס בענין בית רבינו שבבבל)