קידוש הלבנה והגאולה

'מלווה מלכה'-מעמד הקידוש-ריקודים ושמחה

לשיחה איתנו  להודעות בווטסאפ 

להורדת נוסח הברכה והסברים      ויש גם הגרלה למשתתפים-כנסו

לקידוש לבנה נודעת חשיבות רבה בקרב מנהגי ישראל, עד שחז"ל אמרו "כל המברך על החודש בזמנו, כאילו מקבל פני שכינה".

מוזמנים להשתתף במעמד המיוחד - מוצאי שבת

נפגשים מול בית חב"ד בקרית ראשון - במרכז המסחרי

ליל ט אייר 29/4/23 בשעה 21:00

מלווה מלכה - קידוש הלבנה - ריקודים ושמחת הגאולה

קידוש הלבנה - משמעות

הלוח העברי מיוסד בעיקרו על תנועת הירח(הלבנה). ראש החודש נקבע ביום מולד הירח או בסמוך לו. את הופעת הלבנה מציינים בברכה מיוחדת הנקראת קידוש לבנה, דבר שמזכיר את "קידוש החודש" שמציין את תחילת החודש.

 לאחר בריאת העולם והמבול נקבעו בבריאה סדרי עולם מתוקנים וחוקי הטבע הוצמדו למהלכם הקבוע של גרמי השמים. מאז נשמרת חלוקה מסודרת של היום והלילה ושל עונות השנה. סדרים אלו אמנם נקבעו כבר בששת ימי בראשית, אולם בזמן המבול הם הופרו, ורק לאחריו ניתנה הבטחה אלוקית שיותר הם לא יופרו ולא יושבתו.

אחת לחודש אנו נושאים תפילה מיוחדת בה משבחים את הקדוש-ברוך-הוא על הסדר המופלא של מהלך גרמי השמים ובמיוחד זה של הירח, זוהי תפילת "קידוש לבנה".

חכמינו זכרונם לברכה ראו בחידושו של הירח סמל לגורלו של עם ישראל, שלמרות שעברו עליו במשך הדורות סבל ויסורים וכאילו נדמה כי חס וחלילה הוא מתמעט והולך, הנה שוב כאילו הכל נולד מחדש ; העם מחדש את כוחותיו, מתעצם ומופיע בצביונו המיוחד. רעיון זה מוצא את ביטויו בברכת הלבנה: "וללבנה אמר שתתחדש תפארת לעמוסי בטן (עם ישראל הנשואים כביכול בחיק השם) שהם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על כבוד מלכותו".

ביאור גודל העילוי דקידוש לבנה, כמאמר רז"ל (סנהדרין מב, א):

 "כל המברך על החודש בזמנו כאילו מקבל פני שכינה".. לפי שישראל בגלותן אינן זוכין לראות פני שכינה ורחוקה מקבלתה,אבל חידוש הלבנה הוא סימן לישראל שהם עתידים להתחדש כמותה לפאר ליוצרם בקיבול פני שכינה".. ולזה כשאנו מברכים על החודש בזמנו שהוא סימן שאנו עתידין להתחדש כמותה, הרי אנו כאילו מקבלין פני השכינה".

מתי מברכים?

מתחילים לברך את הלבנה כאשר היא נראית בבירור וזריחתה ניכרת על פני הקרקע - דהיינו לאחר שבעת ימים - ועד לאמצע החודש (כפי שמצוין בלוחות השנה), בזמנים של מזג אוויר חורפי שיכול להסתיר את הלבנה, יש כאלו שמקדימים ומברכים גם אחרי שלשה ימים.

מברכים על הלבנה רק בלילה כדי שיהיה ניתן להנות מאורה. משתדלים לברך במוצאי שבת כששרויים בשמחה, ולבושים בבגדים נאים. 

 לכתחילה נוהגים לקדש את הלבנה ב'רשות הרבים', ברחוב תחת כיפת השמים ולא תחת קורת גג, כאילו יוצאים לקראת המלך. היות שבדרך כלל חשוך בחוץ מובא קטע זה בסידורים באותיות גדולות, להקל על הקריאה  ומכאן התפתח הניב המציין אותיות גדולות - "אותיות של קידוש לבנה". נשים אינן מקדשות את הלבנה. נוהגים לקדש את הלבנה ברוב עם ולפחות בעשרה וניתן גם ביחיד.

הלבנה והגאולה

אנו אומרים במהלך קידוש הלבנה: "דוד מלך ישראל חי וקיים". מילים אלו מתייחסות למעשה למשיח בן דוד, המלך החי והקיים, שלהתגלותו אנו מייחלים ומצפים בכל מאודנו.

במיוחד בתקופה זו של ערב וימי הגאולה ממש, מבקש הרבי שליט"א מלך המשיח להוסיף בזהירות והידור בקידוש הלבנה, להקפיד לאומרה ברוב עם ובבגדים חשובים ונאים, ומתוך כוונה ובקשה עמוקה לזכות כבר לגאולה השלמה.

  מעשה לגאולה: תוספת זהירות והידור בקידוש הלבנה - בבגדים חשובים – ברחוב - ברוב עם - בזמן הנכון - והעיקר בכוונה מיוחדת למהר ביאת דוד מלכא משיחא*

"...כשעושים חשבון צדק ובאים למסקנא שאין הדבר(הגאולה) תלוי אלא במשיח צדקנו עצמו - צריך הדבר להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה, "שהם עתידים להתחדש כמותה", בגאולה האמיתית והשלימה על-ידי דוד מלכא משיחא..

לכל לראש - להיזהר להשתדל בקידוש לבנה בבגדים חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך כולל גם הזהירות בנוגע להזמן דקידוש לבנה שמצינו בזה חילוקי מנהגים ..ועוד ועיקר - קידוש לבנה מתוך כוונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת דוד מלכא משיחא, על ידי ההוספה והדרישה ובקשה על הגאולה.כסיום וחותם קידוש לבנה: ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם אמן."

  נוסח ברכת קידוש הלבנה 

הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֶת יְיָ מִן הַשָּׁמַיִם, הַלְלוּהוּ בַּמְּרוֹמִים: הַלְלוּהוּ כָּל מַלְאָכָיו, הַלְלוּהוּ כָּל צְבָאָיו: הַלְלוּהוּ שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ, הַלְלוּהוּ כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר: הַלְלוּהוּ שְׁמֵי הַשָּׁמָיִםֹֹ, וְהַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל הַשָּׁמָיִם: יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם יְיָ, כִּי הוּא צִוָּה וְנִבְרָאוּ: וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעולָם, חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בְּמַאֲמָרוֹ בָּרָא שְׁחָקִים, וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם, חֹק וּזְמַן נָתַן לָהֶם שֶׁלֹּא יְשַׁנּוּ אֶת תַּפְקִידָם, שָֹשִֹים וּשְֹמֵחִים לַעֲשֹוֹת רְצוֹן קוֹנָם, פּוֹעֵל אֱמֶת, שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אֱמֶת, וְלַלְּבָנָה אָמַר שֶׁתִּתְחַדֵּשׁ עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת לַעֲמוּסֵי בָטֶן, שֶׁהֵם עֲתִידִים לְהִתְחַדֵּשׁ כְּמוֹתָהּ, וּלְפָאֵר לְיוֹצְרָם עַל שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ: בָּרוּךְ אַתָּה יְיָ, מְחַדֵּשׁ חֳדָשִׁים:

בָּרוּךְ עֹשֵֹךְ, בָּרוּךְ יוֹצְרֵךְ, בָּרוּךְ בּוֹרְאֵךְ, בָּרוּךְ קוֹנֵךְ. כְּשֵׁם שֶׁאֲנִי רוֹקֵד כְּנֶגְדֵּךְ וְאֵינִי יָכוֹל לִנְגּוֹעַ בָּךְ, כַּךְ לֹא יוּכְלוּ כָּל אוֹיְבַי לִנְגוֹעַ בִּי לְרָעָה. תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן. כָּאָבֶן יִדְּמוּ זְרוֹעֲךָ בִּגְדֹל וָפַחַד אֵימָתָה עֲלֵיהֶם תִּפֹּל:

אומרים ג פעמים: דָּוִד מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל חַי וְקַיָּם:

אומר לחבירו: שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם: וחבירו עונה: עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם:-כך עושה עם 3 מחביריו

אומרים ג' פעמים: סִמָּן טוֹב וּמַזָּל טוֹב יְהֵא לָנוּ וּלְכָל יִשְֹרָאֵל אָמֵן:

קוֹל דּוֹדִי הִנֵּה זֶה בָּא, מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת. דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים, הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ, מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת, מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים:

שִׁיר, לַמַּעֲלוֹת, אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים, מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי עֶזְרִי מֵעִם יְיָ עֹשֵׂה, שָׁמַיִם וָאָרֶץ: אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ, אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: הִנֵּה לֹא יָנוּם, וְלֹא יִישָׁן, שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: יְיָ שֹׁמְרֶךָ, יְיָ צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה, וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: יְיָ יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע: יִשְׁמֹר, אֶת נַפְשֶׁךָ: יְיָ יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

הַלְלוּיָהּ, הַלְלוּ אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּו: הַלְלוּהוּ בִּגְבוּרתָיו. הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר: הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב: הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּיָהּ:

תָּנָא דְבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אִלְמָלֵי לֹא זָכוּ יִשְֹרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם פַּעַם אַחַת בַּחֹדֶשׁ דַּיָם. אָמַר אַבַּיֵי: הִלְכָּךְ צָרִיךְ נֵימְרִינְהוּ מְעֻמָּד. מִי זֹאת עוֹלָה מִן הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי לְמַלֹּאת פְּגִימַת הַלְּבָנָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִעוּט, וִיהִי אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה וּכְאוֹר שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית, כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה קוֹדֶם מִעוּטָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּעַשֹ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים. וְיִתְקַיֶם בָּנוּ מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: וּבִקְשׁוּ אֶת יְיָ אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִיד מַלְכָּם, אָמֵן

לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר: יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה: לָדַעַת בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים. יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: יִשמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים, כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישֹׁר, וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה: יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים, יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם: אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ, יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ: יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים, וְיִירְאוּ אוֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ:
עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשַָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָֹם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם, וְגורָלֵנוּ כְּכָל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְלָרִיק. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ, מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדושׁ, בָּרוּךְ הוּא: שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים, הוּא אֱלֹהֵינוּ אֵין עוֹד. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד:

ומסיים בתפילת עלינו לשבח:

עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכׇל הֲמוֹנָם. שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶבֶל וְלָרִיק. וַאֲנַחְנוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וּמוֹדִים, לִפְנֵי מֶלֶךְ, מַלְכֵי הַמְּלָכִים, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגׇבְהֵי מְרוֹמִים, הוּא אֱלֹהֵינוּ, אֵין עוֹד. אֱמֶת מַלְכֵּנוּ, אֶפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתוֹ: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבתָ אֶל לְבָבֶךָ, כִּי יְיָ הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד.

וְעַל כֵּן נְקַוֶּה לְּךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזֶּךָ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי. וְכׇל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כׇּל רִשְׁעֵי אָרֶץ. יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִּכְרַע כׇּל בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן. לְפָנֶיךָ יְיָ אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם עֲלֵיהֶם אֶת עוֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלוֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלוֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ: יְיָ יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וְנֶאֱמַר: וְהָיָה יְיָ לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְיָ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד.